קבלת שבת כיצד? קטעי פתיחה

מאגר ברכות, ציטוטים, הגיגים, כתבו משוררים עבריים, והוגים. ומצירותיהם של עמיתי תמורה הלומדים והבוגרים הרבנים החילונים הומניסטים:

קבלת פני השבת:

וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹֽנֶג ישעיהו נ"ח 13

 

אפילו הכתבים החשובים ביותר,

הניגונים, המנגינות ומילות השיר- יאבדו;

אפילו הטיעונים המשכנעים ביותר לא ייזָכרו;

אם אנחנו לא נשיר ונספר אותם,

אם לא נעסוק בהם ונפרש אותם.

יחדיו נעניק משמעות חדשה למקראות העתיקים.

ביחד נעצים ונחדש את תחושת הזהות.

הרב שרווין ווין תרגום הרב סיון מס והרב מני גל

 

כולנו מאמינים.

יש המאמינים כי אלוהים כתב את התורה.

יש המאמינים כי היא נכתבה בידי בני אדם.

יש יהודים אשר מאמינים באלוהים.

ויש יהודים המאמינים בערכים מעשה ידי אדם.

חלק מהמאמינים הם אותם אנשים ויש שלא.

*

כל אחד ואחד מאיתנו הוא אדם מאמין.

אם אנו מאמינים שהסיפורים והערכים ההומניסטיים שבתנ"ך הינם חלק מן התרבות היהודית; אם אנו מאמינים בעמיוּת יהודית;

אם אנו עובדים כדי ליצור הווה טוב יותר ושואפים לעתיד יהודי טוב יותר;

אם כך, כל אחד ואחד מאיתנו הוא מאמין יהודי.

*

דורות העבר הנחילו לנו את ערכיהם ומורשתם.

עלינו מוטל לספר את סיפורם ולפרש את הערכים והמורשת שלהם לאור אמונותינו.

זה הזמן לזכור, אך גם ליצור.

התרבות היהודית הינה יישות פלורליסטית

שבתוכה אנו בוחרים את דרכי הביטוי שלנו.

*

הבה נכוון את התקוות והאיחולים שלנו לאלה הזקוקים לכך.

לחולים נאחל בריאות.

לחיילינו נאחל חופש ואריכות  ימים.

הבה נזכור את יקירינו. עליהם השלום, עלינו הזיכרון.

כתבה: הרב סיון מס

 

שַׁבָּת הַמַּלְכָּה

מילים: חיים נחמן ביאליק לחן:  פנחס מינקובסקי

הַחַמָּה מֵרֹאשׁ הָאִילָנוֹת נִסְתַּלְּקָה -

בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.

הִנֵּה הִיא יוֹרֶדֶת הַקְּדוֹשָׁה, הַבְּרוּכָה

וְעִמָּהּ מַלְאָכִים צְבָא שָׁלוֹם וּמְנוּחָה.

בּוֹאִי בּוֹאִי הַמַּלְכָּה!

בּוֹאִי בּוֹאִי הַמַּלְכָּה! -

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם.

 

"באוקיינוס הסוער של זמן ועמל

יש איים של דממה,

ואדם יש בכוחו להגיע אל חוף מבטחים ולהחזיר לעצמו את כבודו.

אי זה הוא היום השביעי, השבת,

היום בו נחלץ האדם מצורכי היומיום

וזוכה לדבוק ברוח".

אברהם יהושע השל,  מתוך "השבת - משמעותה לאדם בימינו"

ברוכים הבאים!

השעה הזו היא שעה של מעבר, של השתנות- מעבר מימות החול אל השבת, עצירת המירוץ הבלתי פוסק של ימות השבוע, וכניסה למצב אחד, רגוע יותר.

"הִנֵה מַה טוֹב וּמַה נָעִים, שֶׁבֶת אַחִים גַם יָחַד."

Welcome! This time of the week is an hour of transition, of change—a transition from weekdays to Shabbat, a stop of the ongoing race of weekdays, entering a different mode, which is more tranquil. 

"Behold, how good and pleasant it is for brothers and sisters to dwell together."

אָדָם, אָדָם וְשַבָּת שֶלּוֹ. יֵש מַעֲלֶה בִּסְעָרָה אוֹרוֹת שַבַּתוֹ,

וְחַיּיו שַלְהַבְתָּם, אַדִּירָה שַלְהַבְתָּם;

יֵש בּוֹנֶה שַׁבַּתּוֹ אֲרִיחִים שֶל דְּמָעוֹת, וּבֹהַק לַשַּבָּת, כְּבוֹהַק הַדְּמָעוֹת;

וְיֵש נוֹשֵא כָּל יָמָיו כַּפָּיו לַשַּבָּת -וְאֵלֶיהָ לֹא בָא.

אָדָם, אָדָם וְשַבָּת שֶלוֹ.

אוּלָם אַחַת הִיא שַבַּתוֹ שֶל עוֹלָם.

מִנֵּרוֹת הַדָּמִים, מִבּהַק הַדְּמָעוֹת,

מִמֹּעַל כַּפַּיִם בַּלֵּילוֹת שֶל חֻלִּין - אַחַת הִיא שַבַּתּוֹ שֶל עוֹלָם.

(שלום יוסף שפירא)

ש' שלום, שירים, הוצאת יבנה, תל אביב 1949, עמ' תנו-תנז.

 

(שלום יוסף שפירא), (1904-1990). סופר, משורר ומתרגם עברי. נולד בדרוהוביץ' שבפולין ועלה לארץ ישראל בשנת 1922 יחד עם כל משפחתו בהחלטת סבו, האדמו"ר מדרוהוביץ. בשירתו הלירית ניכרת זיקה למסורת השירה הסימבוליסטית - ה"אני" השירי שלו תוהה על מסתרי העולם סביבו ומנסה להגיע לאיחוד מיסטי עמו. בשירתו מורגשת גם השפעת הסמלים והרעיונות של עולם הקבלה והחסידות. כמו כן כתב שירה לאומית, והִרבה לתרגם משירת העולם. בשנת 1973 זכה בפרס ישראל לשירה.